צביקה מינץ - תכנון במרחב

מתכנן היוצר תכניות ופרוגרמות להקמה ותפעול של פרויקטים במרחב האורבני וכפרי.
בין יתר עבודותיו, פיתח כלי מתודולוגי -יישומי המיועד להחייאת מרחבים ציבורים המיועדים לשימור ערכי. הכלי מאפשר בניית תמהיל שימושים למתחם המשלב פעילויות תרבותיות וכלכליות שעולות בקנה אחד עם ערכי המקום ואף תורמות להשבחתו ולהאדרתו לציבור הרחב.
צביקה מינץ מייסד ובעל המשרד משמש כמתכנן עירוני ואזורי עצמאי. בעל הכשרה אקדמית בארץ ובחו"ל בתחומי הגיאוגרפיה, תכנון עירוני ואזורי, כלכלה ושמאות מקרקעין ובעל ניסיון מקצועי של יותר מ- 25 שנה בתחומים אילו בסקטור הציבורי והפרטי.

יום שני, 22 בדצמבר 2008





פזורת כפרי הבדואים לאן ?

עידוד היזמות ככלי למעבר ליישוב הקבע

1. מתווה ההצעה
מניתוח מכלול הבעיות שבהם נתונה האוכלוסייה הבדואית בנגב, עולה שאחת הבעיות הקריטיות הדורשות טיפול – התמודדות בנושא התעסוקה. התמודדות עם נושא זה יש בה השפעות מערכתיות למכלול שיפורים חיוביים שיכולים להתחולל בחברה הבדואית ובכך להביא לשיפור משמעותי ברווחת חיי התושבים ותמרוץ מעברם ליישובי הקבע.
נושא זה אינו חדש, ואכן לא מעט מערכות ציבוריות ופרטיות מתמודדות איתו. החידוש שההצעה שלהלן, הינו שהיא מבקשת להתמודד עם הנושא מכיוון שונה – כיוון הפיתוח ההתיישבותי ביישובי הקבע המוצעים ועידוד היזמות הכלכלית הנגזר מפעילות זו, כך שיוצר "בסופו של יום" –מקור תעסוקה ופרנסה.

2. הפיתוח ההתיישבותי
ממשלת ישראל החליטה בעבר במספר החלטות להקים ולפתח יישובים בדואיים לרווחת התושבים ולהקצאות לצורך כך תקציבים גדולים. במסגרת תקציבית זו מופנים תקציבים לתכנון ופיתוח תשתיות ליישובים חדשים וקיימים. התנסות בתהליך התכנון להקמת יישוב חדש והדילמות הכרוכות בו מצד הממסד והאוכלוסייה נחשפו ע"י בעת שהשתתפותי כחבר בצוות תכנון להקמת יישובי קבע חדשים (ביר הדאג', בית פלט, אום בטין ) בתחומי החברה והכלכלה.
בניתוח תהליך התכנון זוהה שעצם תכנון, פיתוח ואיכלוס היישוב יכול וצריך להוות תשתית תעסוקתית לתושבים עצמם. כלומר, עצם הקמת היישוב והפעילויות הכרוכות בו החל משלב התכנון ועד שלב האיכלוס מהווה כר נרחב לשורה של עיסוקים ומלאכות שהתושבים בעלי הכשרה מתאימה, יכולים ואף צריכים ליטול בו חלק. לפיכך, השתתפותם של התושבים במכלול מסגרת הקמת היישוב, יש בו להוות תמריץ לאיכלוס היישוב על ידם. יש לציין שחלק לא מבוטל מפעילויות אילו ממומנות במסגרת התקציב הממשלתי המיועד להקמת היישוב, ולפיכך יכולות להוות מקור הכנסה לתושבים עצמם. בהקשר זה יש לציין שעפ"י הערכה שנערכה ע"י התאחדות הקבלנים, בבניית דירה מעורבים מכ- 600 בעלי מקצוע. לפיכך, גם אם נניח ש- 10% מתוכם יהיו מקרב האוכלוסייה, אזי יש צורך בבניית מאגר של כ- 60 בעלי מקצוע עם תעסוקה פוטנציאלית.
3. התחומי ההכשרה התעסוקתית הנגזרת מהקמת היישובים
כתנאי מקדים לפיתוח התשתית לתעסוקה לצורך הקמת היישוב , יש לבנות מערכת של לימודי הכשרה מקצועית לאוכלוסייה שבכוונתה לעבור ליישוב הקבע. תחומי ההכשרה צרכים להיות תואמים לרמה השכלתית של האוכלוסייה ומאפייניה ומיועדים בנפרד לגברים ולנשים. להלן הצעה ראשונית לנושאי ההכשרה תוך התייחסות לגברים ונשים בנפרד .
א. נושאי ההכשרה לאוכלוסיית הגברים:
· תעסוקת ענף הבינוי – עבודות בנין ואבן, חומרי בניה, נגרות , חשמל, אינסטלציה וכדומה
· ענף החקלאות – עדרים ומשקי עזר
· שירותי ציבור –ניהול שלטון מקומי, שירותי בריאות, חינוך ורווחה.
· ענף כלי הובלה והתחבורה – נהגי משאיות , מוסכים
· ענף שירותי מזון ואירוח – שירותי הסעדה ואירוח.
· כלים לעידוד היזמות האישית.
ב. נושאי ההכשרה לאוכלוסיית הנשים:
שירותי ציבור - שלטון מקומי חינוך, בריאות, רווחה
עיבוד מוצרי חלב ומזון
עבודות אריגה, כדרות וכדומה
אחזקת הבית וניהולו.
כלים לעידוד היזמות האישית

4. עידוד ותמרוץ תושבי היישובים ליזמות תעסוקתית.
אוכלוסיית הבדואים מאופיינת מטבעה כאוכלוסייה יזמית המספקת חלק לא מבוטל מצורכי חייה באמצעות סחר חליפין (תצרוכת חקלאית ). ניתן לנצל יתרון זה כמנוף לעידוד יוזמות כלכליות שטמונות בקרב האוכלוסייה ולהפכם לעסקים כלכליים הפועלים בשוק המרחבי. לפיכך, מוצע שלאותם אוכלוסיות שיעברו ליישובי הקבע, בעלי עניין ויוזמה, עברו הכשרה מקצועית מתאימה והמבקשים לפתח עסק כלכלי עצמאי, יינתן תמריץ/ סיוע והכוונה כלכלית מיוחד המותאם למאפייני העסק והיזם.
המודל המוצע מבקש לקשור בין המרכיבים הבאים במטרה ליצור מקום תעסוקה בין:

  • מתיישב קבע/יזם
  • הכשרה מקצועית לתחום היזמות
  • סיוע כלכלי להקמת העסק
    =מקור תעסוקה ופרנסה

5. הצעה ראשונית לקידום מערכת ההכשרה התעסוקתית והסיוע הכלכלי
במטרה להביא ליישום הרעיון, יש לחבר בין מספר גופים העוסקים בפיתוח היישובים ויש להם נגיעה לנושא וזאת באמצעות טיפול בינמשרדי כגון:

  • המנהיגות המקומית של התושבים והרשות המוניציפאלית, כגורמים מעודדים ותומכים.
  • משרדי הממשלה בעלי נגיעה לנושא פיתוח היישובים כגון משרד השיכון אשר מונה לטפל במגזר הבדואי, משרד הרווחה – השירות הקהילתי, המשרד לפיתוח הגליל והנגב משרד הת.מ.ת – המינהל לאזורי פיתוח יחידת ההכשרה המקצועית.
  • ארגונים חוץ ממשלתיים וקרנות כלכליות הפועלים בין היתר לקידום האוכלוסייה הבדואית כגון הגו'ינט ואחרים.
    מוצע שהובלת התכנית תופקד בידי גוף שיכול לאגם ולתאם בין כול הגורמים הנוגעים בדבר. באמצעות חשיבה משותפת של גורמים אילו ואחרים ניתן לפתח סידרה של פעילויות שתביא להכנת תכנית מובנת לנושא ההכשרה המקצועית המתאימה שבצידה מערכת תמריצים כלכליים.
    התכנית תזהה את הצרכים בפירוט הן בראיה רוחבית של כול תושבי המגזר והן בראיה נקודתית לתושבים מכול ישוב ותגבש לו"ז התואם לקצב פיתוח היישובים.
    במסגרת התכנית יפורטו הכלים לאיתור ותמרוץ התושבים שיעברו להתגורר ביישובי הקבע, גיוסם ותמרוצם להשתתף במערכת ההכשרה המוצעת ושילובם במערכת הפיתוח הכלכלה של יישובם.

הצעה זו הינה ראשונית ובמידה וימצא הגוף המתאם והמוביל, ניתן לבנות תכנית עבודה מפורטת הכוללת: זיהוי אוכלוסיית היעד, תכנים, אומדנים ולוחות זמנים.